לא מצליחים לפרסם את הספר בהוצאות הספרים הגדולות? אל תתייאשו. קראו את המדריך להוצאה עצמית, שנסו מותניים וצאו לדרך!

נתחיל מהחדשות הרעות – אף הוצאה לאור שהיא מוכרת אינה מעוניינת להוציא את הספר שלכם.

החדשות הטובות – זה לא סוף העולם. תמיד תוכלו להוציא את הספר בעצמכם.

בעולם הטכנולוגי והאינטראקטיבי הוצאת ספר בהוצאה עצמית היא לא תהליך מורכב כלל וכלל. בתחומי אמנות אחרים כמו מוסיקה למשל, הוצאה עצמית נחשבת כאופציה לגיטימית ככל האופציות.

משום מה, עולם הספרות שמרני יותר ונחשב קשה יותר לשיווק עצמי. עדיין, הדבר אפשרי ועוד איך.

הפקת הספר

תהליך ההוצאה לאור במסגרת הוצאה עצמית כולל הפקת הספר מתחילתו ועד סופו. השלב הראשון הוא עריכה, כאשר סביר להניח שתרצו לערוך את הספר בעצמכם או בעזרת עורך.

עריכה עצמית היא בחינם אך נטולת פרספקטיבה נוספת שחשובה לאיכות הספר. עורך חיצוני שאינו קשור להוצאה לאור יעלה לכם כסף אך יעזור לך להפוך את היהלום הלא מלוטש שלכם לאבן חן נוצצת.

עורך ניתן למצוא על גבי האינטרנט או לפי המלצות של כותבים שעברו את התהליך בעצמם.

השלב השני הוא הגהה. גם כאן תצטרכו בעל מקצוע חיצוני מהסיבה הפשוטה שאין לאף אחד יכולת להגיה בעצמו את כתב ידו.

ההיכרות עם הטקסט היא בעייתית ורק מישהו חיצוני ומומחה יוכל לזהות את כל הפאשלות בטקסט. לאחר מכן, עליכם לפנות למעצב גרפי אשר יעבוד על העימוד של הספר ועל הכריכה, במידה ותרצו.

זהו, הספר מוכן. את כל השלבים האלה תוכל לעשות בעצמך ולחסוך בעלויות, אך עבודה עם אנשי מקצוע מיטיבה עם הספר.

יורדים לדפוס

לאחר שכתב היד מוכן בצורה סופית – טכנית וספרותית, כל שעליך לעשות הוא להדפיס אותו.

ראשית, קיימת אפשרות להוציא את הספר באופן דיגיטאלי, באמצעות הוצאה לאור באינטרנט. אם האופציה המקוונת אינה קוסמת עבורכם ואתם מעדיפים למשש את דפי ספרכם פנו אל בית דפוס.

כל בית דפוס מעניק את השירות של הדפסה וכריכה. עליכם לעשות סקר שוק כדי להחליט היכן הכי משתלם להדפיס את הספר.

מומלץ להדפיס מהדורה ראשונה של 100 ספרים, זאת מכיוון שבמקרה הצורך תמיד תוכלו להדפיס עוד. ההדפסה תיקח בין שבוע לשבועיים ובסופם תקבלו ארגז שבו מונח הספר שלכם ורק שלכם.

שיווק והפצה

כעת מתחילה העבודה הקשה באמת – מיתוג ושיווק הספר. גם במקרה זה עידן האינטרנט התהליך הופך את התהליך ליותר ויותר קל.

קודם כל עליכם ליצור באזז תקשורתי כשהספר יוצא. ערב מיוחד להשקת הספר אליו תזמינו חברים ואנשים מתחום הספרות לא יכול להזיק ויתן מוטיבציה להמשך הדרך.

דף מיוחד בפייסבוק, פורומים של כתיבה יוצרת, אתר מיוחד ואפילו סרטון שיווק ביו טיוב יכולים למשוך קונים פוטנציאליים לספר שלך. עליכם להציג אותו בצורה אטרקטיבית ושיווקית כמו כל מוצר אחר.

בנוסף, שלחו עותקים מהספר למערכות העיתונים, להוצאות הספרים ולמבקרי ספרות. הסיכוי אמנם קלוש אך בהחלט קיים ואין לכם מה להפסיד. אולי מבקר יידלק על הספר ויכתוב ביקורת שלא תסולא בפז מבחינת ההכרה.

עוד דבר שאתם יכולים לעשות הוא לעבור בין חנויות ספרים ולנסות לשים אותו באחת התצוגות.

יחד עם זאת, אין טעם לגשת לחנויות גדולות כמו סטימצקי וצומת ספרים, מכיוון שהם לא עובדים עם הוצאות קטנות ובטח שלא עצמאיות.

מספר הוצאות ספרים ציבוריות פועלות בארץ במטרה לקדם מחקר ולשמר את הצביון הישראלי. ההוצאות מתמקדות בספרי עיון איכותיים במיוחד ופונות לכותבים אקדמים או מומחים לרוב.

ענף ההוצאות לאור יש מגוון בתי הוצאה המתמחים בתחומים מסויימים, ביניהן הוצאות ציבוריות שייחודן מתבטא בספרים עיוניים שיש להם חשיבות ציבורית, כאן בארץ ישראל.

רוב ההוצאות האלה התחילו את דרכן כמוסד ללא מטרות רווח אלא כמשרתות אינטרס ממשלתי או מחקרי. לרובן יש "גב" מאחוריהן – מוסד מחקרי, ממשלתי או אוניברסיטאי. נפרט בהרחבה על כמה מהן:

הוצאת מאגנס

הוצאת מאגנס הוקמה בשנת 1929 והשתייכה אל האוניברסיטה העברית בירושלים.

ההוצאה שמה לה למטרה פרסום מחקרים בעברית ובאנגלית הנוגעים למחשבת ישראל והמחקרים המדעיים בישראל. עם השנים התרחבה ההוצאה וקיבלה משלוח כתבי יד מכל האוניברסיטאות בארץ.

הוצאת מאגנס היא היחידה המוציאה במסגרת כתבי עת אקדמיים בשיטת "ביקורת עמיתים" כפי שנהוג באוניברסיטאות בעולם ובכך מקפידה על אמות מידה אקדמאיות גבוהות ביותר.

בשנת 2005 הופרטה ההוצאה אך עדיין מקפידה על פרסום ספרות מדעית.

הוצאת משרד הביטחון

הוצאת משרד הביטחון הוקמה בשנת 1958 בהוראתו של דוד בן גוריון, שהיה בשעתו ראש הממשלה ושר הביטחון.

במשך השנים הוציאה הוצאה לאור זו כאלפיים כותרים הנוגעים למציאות הבטחונית בארץ ישראל, תיעוד הקרבות והמלחמות, גילויים ארכיאולוגיים, פילוסופיה, המזרח התיכון ומחשבת ישראל.

ההוצאה לאור סיפקה גם שירותי הוצאה לשאר המשרדים הממשלתיים ולכתב העת "רשומות."

זכורה לטוב הסדרה המצויינת של ספרי האוניברסיטה המשודרת שבמסגרתה יצאו לאור מאות ספרים של אנשי אקדמיה וחוקרים במגוון של נושאים עיוניים. בשנת 2008 הוחלט לסגור את בית ההוצאה עקב גירעון כספי גדול ומתמשך.

מוסד ביאליק

במלות שנה למות המשורר חיים נחמן ביאליק הקימו ההנהלה הציונית העולמות ואנשי הסוכנות היהודית את המוסד לטיפוח הספרות והמחקר העבריים.

המוסד שם לו למטרה להחיות ולתעד את נכסי הברזל של התרבות העברית לדורותיה. המפעל הוציא מאז אלפי ספרים וביניהם: האנציקלופדיה המקראית, המגילות הגנוזות, ספרי הגות ופילוסופיה, תולדות הציונות, ספרות עברית בעלת ערך היסטורי ועוד.

מוסד ביאליק ממשיך להתקיים גם כיום וכולל בתוכו אוצר בלתי נלאה של ספרים עיוניים מתחומי המוסיקה, הספרות, המקרא והסוציולוגיה.

למוסד אתר אינטרנט מושקע ואפשרות לרכוש ספרים דרכו. כמו כן, מקפיד המוסד על אירועים הקשורים לתרבות העברית בבית ביאליק בתל אביב.

מרכז זלמן שז"ר

הוצאת מרכז זלמן שז"ר מוציאה לאור את כתביהם של מיטב חוקריה של התרבות העברית, בשילוב עם אוטוביוגרפיות של גדולי האומה.

הוצאת ספרים זו זכורה לטוב בעקבות מפעלים גדולים כמו הוצאת כתבי גרשון שולם לחקר הקבלה והסדרה הנוכחית שבסדרתה יצאו לאור ביוגרפיות של חיים נחמן ביאליק, ש"י עגנון, רבי יהודה הנשיא ועוד אישים שעיצבו את דמותה של הציונות והיהדות כאחד.

הוצאת זלמן שז"ר היא רק אחד המפעלים של המרכז הפורה. מרכז זה מפעיל מכון מחקר לתולדות ישראל בתפוצות ובארץ ישראל, מארגן כנסים וימי עיון ומפרסם שלושה כתבי עת אקדמיים על ההיסטוריה של החברה בישראל ועל הציונות.

השירה העברית מתחדשת, באמצעות שלל כתבי עת מעניינים ובעלי אג'נגות חברתיות ופוליטיות יוצאות דופן. מעוניינים לפרסם את שיריכם? הנה לפניכם מדריך לפרסום שירה בכתבי עת.

פריחת השירה בשנים האחרונות היא עובדה בשטח. יותר ויותר אנשים קונים וקוראים שירה, יותר ויותר קולות חדשים ורעננים פורצים אל שמי השירה, יותר ערבי שירה, יותר פסטיבלים, יותר קבוצות שירה, בקיצור – הרבה יותר שירה.

מעבר לערך התרבותי שהשירה נושאת איתה לכל מקום, מדובר בתופעה המראה אחת ולתמיד כי חינוך תרבותי אפשרי ורצוי.

ללכת בשדרות רוטשילד כשמעליך פוסטרים עם שירה ממיטב המשוררים או לחכות בתחנת אוטובוס ובינתיים לקרוא שיר של משורר צעיר – האם יש יותר יפה מכך?

מה מוביל לעלייתה המחודשת של השירה?

כל תופעה תרבותית צריכה מסגרת ממסדית. בנוגע לשירה, הרי שמדובר בפריחת כתבי העת בישראל.

מספר כתבי העת לשירה הוא גדול ביחס לאוכלוסיה וביחס לכותבי השירה, ועדיין רובם יוצאים בקביעות אחת לכמה חודשי ומעוררים עניין ופולמוס אמיתי ומבורך.

יותר מכך, כתבי העת לשירה אינם רצף אחיד של סגנון וכותבים. כל כתב עת מייחד את עצמו אל מול כתבי העת האחרים ואל מול עולם השירה -  שירה "קלאסית" יותר, שירה פוליטית, עירונית, שירה נועזת, שירה ים תיכונית.

כל מגזין כזה מדגיש את ה "אני מאמין" שלו וביחד הם יוצרים פסיפס אמיתי של סגנונות כתיבת שירה מגוונים.

כתבי עת בישראל

כתב העת הוותיק ביותר בישראל הוא מאזניים שעורכו הראשון היה חיים נחמן ביאליק והוא שייך לאגודת הסופרים העברית.

כיום כתב העת משלב בין שירה חדשה לישנה, בעודו מפרסם מאמרים ופרוזה של כותבים וותיקים לצד קולות חדשים ומרתקים.

כתב העת מטעם נחשב איכותי ועורך אותו יצחק לאור. הוא בעל אג'נדה פוליטית שמאלנית ויוצא אחת לארבעה חודשים לערך.

גם הוא מפרסם ביקורות, תרגומים וסיפורים קצרים של כותבים מהארץ ומחו"ל.

כתב העת הו מוקדש לשירה בלבד והוא בעל אג'נדה קלאסית ושואף להחזיר עטרה ליושנה בעזרת שירה בעלת מצלול ומבנים קלאסיים יותר.

מעיין הוא כתב עת צעיר ופרוע בעריכת רועי צ'יקי ארד ובעל קו אורבני מובהק. השירים מפורסמים על גבי נייר פשוט ובלתי מנוקדים.

כתבי עת נוספים הם: אפיריון בעריכת ארז ביטון, עיתון 77, שבו, אורות, כתובת, דקה, משיב הרוח ועוד מגזינים קטנים הצצים מדי פעם, דוגמת אלת המסטיק החיפאי.

שליחת שירים לכתבי עת

כל כך הרבה כתבי עת – אז למה לאתם כותבים למגירה? שליחת השירים לכתבי עת נעשית באמצעות האי מייל. לכל מגזין יש כתובת מייל אליה נשלחים השירים.

כמה כתבי עת גם מתהדרים באתר אינטרנט המספק מידע על גליונות, חזון ושליחת שירים. התשובה נעשית אף היא במייל ומגיעה לאחר כמה ימים או שבועות.

גם אם קיבלתם תשובה שלילית, המשיכו לנסות. לעיתים שליחת כתב יד עשויה להסתיים בדחייה בשל חוסר התאמה לאג'נדה של כתב העת ולא מאיכות הכתיבה, אך אין בכך מלהרתיע אתכם להמשיך ולשלוח.

כתבי עת הם פלטפורמה מצויינת לצורך הוצאה לאור של שירים וקבלת הכרה כשמשוררים מן המניין.

לרוב קוראים אותם מנויים, אנשי אקדמיה ואנשי ספרות מובהקים. אמנם, רוב כתבי העת אינם משלמים על פרסום השירים, אולם החשיפה והחדירה אל מילייה העוסקים בתחומי ספרות עברית מובטחים לכם.

כל איש אקדמיה מחוייב לפרסם מאמרים בכתבי עת רלוונטיים כדי לשמור על יוקרה מקצועית וסטטוס תעסוקתי. מהו תהליך ההוצאה לאור של מאמר אקדמי בכתב עת? הכל במאמר.

עולם האקדמיה הוא עולם נפרד המתנהל בתוך עצמו. הידע העובר במבוכי האקדמיה מגיע באמצעות כתבי עת אקדמיים של חוקרים, פרופסרים ודוקטורים.

למאמרים אלה יש לרוב חשיבות אקדמית בלבד, אם כי לעיתים הם בעלי חשיבות ציבורית. הם מיידעים את אנשי האקדמיה על החידושים בתחומים שונים כמו מדע, ביולוגיה, סוציולוגיה, אמנות ומדעי הרוח.

לא כל אחד יכול לכתוב מסמך אקדמי. למאמר אקדמי חייב להיות ייעוד מסויים ולרוב גם השתייכות למסגרת אוניברסיטאית על מנת שיתקבל לקהילה האקדמית. הוא חייב להכיל את נושא המחקר והבסיס התיאורטי עליו הוא נשען.

כיצד כותבים מאמר אקדמי

במסגרת חלק רב ממוסדות הלימודים וחוגי הלימוד בארץ מתקיימים קורסים של כתיבה אקדמית, אשר מטרתם להקנות כלים בסיסיים לכתיבה, להעשיר את הסטודנט בידע ביקורתי ולהכיר לו את הפרדיגמות האקדמיות הרווחות בתחומו.

בתארים מתקדמים מתמקצע הסטודנט במתודה של כתיבה אקדמית ומעשיר את הידע שלו בשדה המחקר הרלוונטי, תוך קבלת משוב מתמיד ממרצים ותיקים ובעלי נסיון בכתיבה ופרסום אקדמי.

מאמר אקדמי מבוסס על רעיון תיאורטי. במהלכו חייבים להביא ציטוטים ודוגמאות ממחקרים אחרים שנערכו באותו נושא. המהלך האקדמי הוא הוספת נדבך נוסף, רעיון חדש אל תוך המסד התיאורטי שנבנה אף הוא על ידי מאמרים של חוקרים אחרים.

הוצאה לאור של מאמר היא פרי של מחקר מקיף. מהלך המחקר חייב לבוא לידי ביטוי במאמר על מנת לבסס את שאלת המחקר ופתרונה.

מאמרים אקדמיים יכולים להיות תיאורטיים, כמותניים, איכותניים או בצורת סקירת ספרות. לעתים, מאמר נכתב לאחר שנים רבות של מחקר.

פרסום והוצאה לאור

כתבי עת אקדמיים הם הבית לכל מאמר. כתבי עת אלה שייכים לאוניברסיטאות הגדולות בעולם, כאשר כתבי העת הנחשקים הם אלו הכתובים באנגלית.

על מנת שהמאמר יגיע לתפוצה רחבה הוא חייב להיות מתורגם או להיכתב באנגלית, אך יחד עם זאת פרסום בכתבי עת אקדמיים בעברית עשוי גם הוא לקדם חוקר ולהוות תוספת רצויה לקורות החיים.

תהליך ההוצאה לאור הוא ארוך ולעתים נמשך כמה חודשים או אפילו שנים. הוא מתחיל בביקורת עמיתים (Peer Review)- המהווה בחינה מדוקדקת של  קבוצת חוקרים באותו נושא, המאשרים את איכותו של המאמר ואת הנכונות לפרסמו.

בצורה זו, מוודאים העמיתים כי המאמר אכן ראוי לפרסום ומתאים לכתב העת המבוקש ומוודאים כי המאמר אכן עומד בכל הדרישות הביביליוגרפיות והאיכותיות.

לאחר מכן עובר המאמר אל כתב העת ונקרא על ידי העורך. לעתים מסתבר כי הנושא כבר נחקר דיו בז'ורנל או שהמאמר זקוק לתיקונים ועריכה.

התיקונים והאישורים בין העורך לכותב נגמרים כאשר העורך מאשר את הטקסט ומפרסם אתו בגיליון כתב העת.

המשמעות – יוקרה ומעמד

לפרסום אקדמי משמעות רבה בקהילה המחקרית. כל איש אקדמיה חייב לפרסם מספר מסויים של מאמרים על מנת להצדיק את פעילותו בתחום המחקר שלו ועל מנת להתקדם במעלה הדרגות ולזכות במינויים אקדמיים במוסדות לימוד.

מדינת ישראל היא אחת מ"יצרניות" המאמרים הגדולות בעולם, ואחראית לכ-1% מכלל המאמרים המתפרסמים בעולם האקדמי – מקום שלישי בעולם ביחס לכמות האוכולוסיה!

כמובן שישנם כתבי עת נחשבים יותר, כמו אלו של האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב: פרינסטון, הרווארד, ג'ורג'טאון, או כתבי עת מומלצים לתחומם, כמו Science, המהווה סמכות בתחום המדעים.

פרסום בכתבי עת אלה מבטיח לחוקר תפוצה רחבה, מיתוג עצמי נחשק ויוקרה מחקרית מצד חוקרים ועמיתים למחקר.

אפשרות נוספת היא פרסום דרך הוצאות ספרים אקדמיות. האפשרות תתאים לרוב לחוקרים שכבר ביססו את תחום המחקר שלהם, ואשר יש להם כמות רבה של תוכן מעניין ומקורי להוסיף. הוצאות הספרים כוללות את הוצאת אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב ואחרות.

כמו כן, ניתן לפרסם בהוצאות המתמקדות בביקורת חברתית, שהיא תחום עיסוק נפוץ במדעי החברה, במסגרת הוצאת רסלינג או מאגנס.

הולכים לחתום על חוזה לפרסום ספרכם בהוצאה לאור? ישנם מספר דברים עליהם כדאי להקפיד בחוזה מול ההוצאה, אשר תלויים בגודלה ובאופן פעולתה.

כתבתם ספר, שלחתם להוצאות לאור וקיבלתם תשובה חיובית. כעת, לפני העבודה הקשה באמת עליכם לחתום על חוזה שיגדיר את היחסים שלכם מול הוצאה לאור.

למרות ששלב זה של תהליך ההוצאה לאור אינו נוגע ישירות ליצירה הספרותית, הוא אחד החשובים שישפיעו על עתידכם ועל הקריירה הספרותית שלכם.

חוזה מול הוצאה גדולה

במידה והתמזל מזלכם להוציא את הספר בהוצאה גדולה, תיאלצו להתמודד מול מערכת משומנת היטב.

ההוצאות מנוסות בחוזים עם סופרים צעירים וחדשים וגובה התמלוגים קבוע מראש. החוזה אינו מיטיב עם הסופר מבחינה כלכלית, אך ההוצאה לוקחת על עצמה את הדפסת הספר ושיווקו.

חשוב להבין כי הוצאות הספרים הן בסופו של דבר עסק כלכלי. ההוצאות רוצות להרוויח במקרה של סופר מפורסם ולא להפסיד במקרה של סופר מתחיל.

עדיין, בהסתכלות כוללת, החבילה שמציעה הוצאה גדולה משתלמת יותר מהוצאות אחרות.

הוצאה גדולה תדאג להפצה וכן פרסום ברמה הכי גבוהה ותוכל להצעיד את הקריירה שלכם קדימה בביטחה.

יחד עם זאת, עדיף להגיע למעמד החוזה לאחר התייעצות עם עורך דין המומחה בתחום זכויות יוצרים או עם סוכן אמנים, במידה ואתם מיוצגים על ידי כזה.

חשוב לוודא כי ההוצאה מתייחסת ברצינות אל כתב יד שהוחלט לפרסם, מעוניינת בהמשך התקשרות לספר הבא, ונותנת לכם את התגמולים הקבועים בחוק.

חוזה מול הוצאה קטנה

חוזה מול הוצאה קטנה מפרט את סכום ההשתתפות של המחבר ביצירת הספר. בחוזה כזה חשוב לקרוא את הכול ולא למהר לחתום.

חשוב לוודא את תהליך ההפצה, זכויות היוצרים ואת התמלוגים ממכירת הספר. הוצאות קטנות מרוויחות את רוב כספן מהדפסת העותקים על ידי המחבר ונוהגות לעגל פינות בכל מה שקשור לשיווק והפצה.

לכן, חשוב לדרוש בחוזה את מירב המאמצים וההבטחות שניתנו לכם לפני חתימת החוזה.

חשוב לוודא כי ההוצאה חברה באיגוד המו"לים הישראלים. במידה ולא – אל תחתמו על החוזה, הוא לא שווה כלום.

במקרה של השתתפות בהוצאת הספר, יש מקום לערוך סקר שוק מקיף על מנת לקבל את ההצעה והחוזה הטוב ביותר בשבילכם.

רוב ההוצאות הללו ישמחו להוציא את ספרכם לאור גם ללא יחסי ציבור והפצה מתאימים. במקרים כאלה, תנו להוצאות לרדוף אחריכם ולהציע לכם חוזה משתלם.

מעמד החתימה

חוזה בין סופר להוצאה לאור הוא מסמך משפטי לכל דבר. על אף רצונכם לקדם את הוצאת הספר ולהגיע לשלב העריכה, קחו לכם את הזמן לקריאת החוזה מהתחלתו ועד תומו.

במידה וכתב היד שלכם התקבל להוצאה גדולה, סימן שהוא עבר תלאות רבות והתקבל בלב שלם – אל תחששו להתלבט, זו זכותכם בתור כותבים לוודא כי החוזה הוגן כלפיכם וכלפי היצירה שלכם.

מעמד החתימה הוא מרגש מאוד כי זוהי נקודת האל חזור. החתימה מאשרת את העובדה כי הספר שלכם יצא לאור, לא משנה מה.

זה הזמן להוציא את השמפניות מהמקרר ולהתחיל לחגוג!

תחום הספרות בישראל משגשג וקיימות לא מעט הוצאות ספרים שיכולות לפרסם כתבי עת חדשים. לקראת הפנייה אל המפרסמים, אנו מציגים בפניכם סקירה מקיפה של ההוצאות הקיימות בישראל.

השנים האחרונות הוכיחו מעל לכל ספק כי עם ישראל הוא עדיין עם הספר. מכירות הספרים אינן מתמעטות, אלא להיפך – נמצאות בעליה מתמדת.

מסתבר כי אנחנו קוראים המון אך גם קוראים הכל – ספרי ילדים, ספרי מסע, ספרי בישול, רומנים רומנטים וספרות יפה.

למעשה, ובניגוד למדינות באירופה כמו אנגליה למשל, מנעד הקריאה של הישראלים הוא רחב יותר.

זו הסיבה העיקרית מדוע ישנן כל כך הרבה הוצאות ספרים בארץ. כל הוצאה לאור מתמחה בכמה ז'אנרים של ספרים או בז'אנר אחד, תלוי בגודל, בהשקעה ובחזון.

ההוצאות הגדולות

ההוצאות הגדולות בישראל מתפרשות על כמה סוגי ספרים, החל מספרי בישול ועד לספרות יפה. הוצאות אלה מחולקות למחלקות אשר בכל אחת מהן עובד עורך האחראי לספרים היוצאים לאור.

ההוצאה הגדולה בישראל היא הוצאת כנרת זמורה ביתן, וזאת מכיוון שהיא איחוד של מספר הוצאות תחת קורת גג אחת.

כנרת זמורה ביתן היא גם הבעלים של רשת חנויות הספרים צומת ספרים, עניין המגדיל את כוחה באופן משמעותי ומסייע בתחום יחסי ציבור של ספרים החדשים.

ניכרות בגודלן גם הוצאת כתר, הוצאת ידיעות ספרים ואף הוצאת מעריב. כל אחד מהגופים האלו מקבל עשרות כתבי יד בחודש והאינטרס שלהם הוא כלכלי בעיקרו.

הוצאות בינוניות וקטנות

היחוד של ההוצאות הבינוניות והקטנות הוא בחזון המיוחד שלהם ובאפשרות להשתחל לתוכן, בתנאי שהסופר עונה על דרישות ההוצאה.

הוצאת בבל למשל, מתמחה בהוצאת ספרים איכותיים בלבד ובתרגומים של סופרים קלאסיים כז'ורז פרק. ההוצאה מבדילה את עצמה מבחינת איכות כותביה והחזון הספרותי שלה.

הוצאת מטר, אשר התמחתה בספרי בישול ומדריכים בעיקר, חורגת כיום אל הספרות היפה והעמידה מחלקה שלמה האחראית לפרסום ספרות עברית.

הוצאת אחוזת בית גם מנסה למצוא דריסת רגל בתחום הפרוזה וכיום העורכת הראשית של ההוצאה היא דנה אולמרט, בתו של ראש הממשלה לשעבר.

הוצאות בינוניות נוספות הן הוצאת עם עובד ומוכרת לא פחות הוצאת הקיבוץ המאוחד.

הוצאות מיוחדות

הוצאות אלה מתמחות בסוג מסויים של ספרות או ספרי עיון.

הוצאת רסלינג למשל ידועה בספרי הפילוסופיה, המדע והתרבות שהיא מוציאה. למעשה, היא ההוצאה היחידה שחרטה על דגלה פרסום ספרים איכותיים ועיוניים בלבד ולוקחת על עצמה תרגומים של כתבים פילוסופיים שאף הוצאה אחרת לא מוכנה להשקיע בהם עקב חוסר עניין כלכלי.

הוצאה מיוחדת נוספת היא הוצאת קשב לשירה המוציאה ספרי שירה בלבד והעורך הראשי שלה הוא רפי וויכרט. הוצאה זו אחראית להתחדשות השירה בשנים האחרונות ומעודדת משוררים צעירים ולא מוכרים המעוניינים להשתלב בתחום כתיבת שירה.

פנייה להוצאות ספרים

בירור קצר במנועי החיפוש יגלה לכם עשרות הוצאות ספרים בישראל. חלק מן ההוצאות הן עצמאיות, מה שאומר כי הסופר יצטרך לשלם על ההוצאה, העריכה וההפצה בעצמו.

הוצאת סער או הוצאת אופיר הן הוצאות לאור בוטיק, אשר מציעות את כל שירותי העריכה וההוצאה לסופרים בתחילת דרכם.

בתחום האקדמי, ניתן למצוא את הוצאת זלמן שז"ר, המוציאה ספרים בנושא יהדות, דת ומשפט.

בנוסף, ישנה אפשרות להוציא ספר אונליין, באמצעות הוצאת ספרים באינטרנט.

לפני שליחת כתב יד רצוי לעבור באתרי ההוצאה ולוודא כי כתב היד אכן מתאים לז'אנרים היוצאים לאור.

רוצה להוציא ספר אך מתקשה במשא ומתן מול ההוצאה לאור? בדיוק בשביל זה קיים סוכן האמנים, אשר תמורת אחוזים ייצג אותך נאמנה וישיג לך שכר הולם.

האמנות בכלל, והספרות בפרט, לא יכולה להתקיים ללא קוראים.

יש כאן פרדוקס שטובי הסוציולוגים של האמנות כדוגמת וולטר בנימין, אדורנו ואומברטו אקו עמדו על טיבו כבר באמצע המאה הקודמת.

הספר הוא מוצר לכל דבר. המהפכה התעשייתית לא הותירה שום פרות קדושות. הכל יכול להימכר והכול בגדר "סחורה," מטבע עובר לסוחר, גם יצירת הספרות המעולה ביותר.

נקודת מוצא זו גם נקודת המאבק שבין הסופר ובין הוצאה לאור. האחד רוצה הערכה אמנותית והשני רוצה להרוויח, האחד שואף לנצח והשני שואף לדירוג גבוה ברשימת רבי המכר.

אמנים וסופרים אינם מתמחים בהתמודדויות עם נושאים כלכליים. את מירב המאמצים הם משקיעים בשכלול השפה, שיוף הסגנון ופיתולי עלילה.

מה להם ולאחוזי מכירות, הסכמי הפצה וקידום מכירות? בהיסטוריה של המ"ולות ישנם מקרים רבים של מערכת יחסים מורכבת בין הסופר להוצאה.

כיצד מתגברים על הבעייתיות הכרוכה במערכת יחסים אי שיוויונית זו?

סוכן או לבד?

את השאלה הנשאלת בכותרת זו אף אחד לא ישאל ברחבי ארצות הברית ואירופה. שם מקובל כי כל סופר שייך לסוכנות מסויימת, ידועה או פחות, אשר מייצגת אותו את מול ההוצאות לאור.

אמנם סוכן לוקח אחוזים מהחוזה הכלכלי, אך בשוק בסדר גודל של אירופה או ארצות הברית זה בהחלט משתלם.

שיטה זו אינה מקובלת בישראל, בייחוד לא כשמדובר בסופרים צעירים ולא מפורסמים. סופר צעיר, במידה וההוצאה לאור מעוניינת בכתב ידו, נאלץ לחתום על הסכמים אשר אינם מאפשרים להתפרנס בכבוד.

השוק הקטן והמצומצם של קוראי ספרות עברית גורם לסופרים צעירים לחתום על כל חוזה ובלבד שהספר יצא לאור.

לאחרונה, עקב המצב האבסורדי של הסופרים בארץ, מנסים לחוקק חוקים אשר יגנו על זכויות הסופר ועל פרנסתו. זהו צעד קטן אך חשוב ליצירת שוק פורה אך רווחי לכל הצדדים המעורבים.

הקייטנה של קנלר

הסיפור של אתגר קרת "הקייטנה של קנלר" מבוסס על אריק קנלר, סוכן אמנים ידוע אשר מייצג סופרים, משוררים, מחזאים ותסריטאים אל מול הגופים המסחריים, לרבות הוצאות לאור.

יחד עם זאת, הסוכנות לא תקבל כל סופר צעיר. על מנת לזכות בייצוג הולם יש להראות רזומה עשיר של עשייה. שוב, חזרנו לנקודת האפס.

מה ניתן לעשות בכל זאת?

ישנם מספר דברים שבכל זאת ניתן לעשות:

פנייה לסוכנות קטנה -  בארץ ישנן מספר סוכניות קטנות אשר מייצגות אמנים. אמנם, סוכניות אלה אינן חזקות אך דואגות לחזק מיתוג עצמי של סופרים ולוקחות את כאב הראש של שליחת כתבי יד ומשא ומתן מול הוצאות הספרים ומאפשרות לסופר להתרכז בכתיבה.

איגודים מקצועיים – אק"ום הוא גוף מאוגד של אמנים אשר חרט על דגלו את שמירת הזכויות של האמנים. חברות באק"ום נותנת לך מידע רלווני לגבי זכויותך כאמן ולגבי התגמולים המגיעים לך כחוק.

עורך דין – במידה וההוצאה לאור מוכנה להוציא את ספרך, רצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום של זכויות יוצרים ובמקרה הצורך, להיעזר בשירותיו.

תהליך הכתיבה רווי עליות ומורדות. לא אחת מרימים ידיים וזונחים את החלום להוציא ספר לאור. למי שסיים את כתב היד המדובר קיים אתגר נוסף ורציני לא פחות – שליחת הטקסט להוצאות הספרים.

כתב היד שלכם מוכן.

אחרי שערכתם אותו שוב ושוב, שכתבתם, תיקנתם שגיאות כתיב ונתתם לחברים מובחרים לחוות את דעתם אתם בטוחים שאין יותר מה לשפר. כעת הרומן, קובץ הסיפורים או ספר השירה שלכם מוכן להתקדם בנבכי תהליך ההוצאה לאור לעבר השלב הבא – שליחה להוצאות לאור.

תחום ההוצאה לאור בישראל מאוד מסודר ומאוד מסוגר. כמעט ואין דרך לעקוף את המערכת, החוקים והתקנות ברורים וכל חריגה מהם תגרום לכתב היד שלכם להיגרס בטרם עת. לכן, הקפידו על ההוראות וקוו לטוב.

באיזה פורמט מגישים את כתב היד?

כל כתב יד, כשמו לא כן הוא. כתב יד הוא מושג בלבד ואין לקבלו פשוטו כמשמעו. אסור בתכלית האיסור לשלוח ספר שכתוב בכתב יד. גם מכונת הדפסה ישנה לא מומלצת. יש לכם מחשב, השתמשו בו ונצלו את היתרונות שלו.

כתב יד חייב להכיל מספרי עמודים באופן מסודר. על השוליים להיות רחבים (2 סנטימטר הוא הרוחב המומלץ), על הגופן להיות ברור (למשל David) עם רווח של מינימום שורה וחצי בין משפט למשפט וגודל גופן שלא יהיה פחות מ- 12.

כל החוקים והתקנות הללו נועדו לשרת את בית ההוצאה לאור. כשכתב היד ניגש לעיון הוא עובר בדיקה גראפית הכוללת את רווח השורות, מספרי עמודים, גודל וצורת הגופן.

אי התאמה של אחד מהאספקטים הללו וכתב היד שלכם לא יקרא. חשוב להבין כי כל הוצאה לאור מקבלת עשרות כתבי יד בחודש, אשר רק מעטים מהם יעברו לשלבים הבאים ומעטים עוד יותר יוצאו לאור.

במילים אחרות, אל תבזבזו את הזמן של ההוצאה. הקריאה צריכה להיות נעימה וקלה.

איך יוצרים קשר עם ההוצאה

בעידן האינטרנט, לכל הוצאה שמכבדת את עצמה יש אתר אינטרנט המציג אותה, את פועלה ואת ההוראות המפורשות לשליחת כתב יד. לפני שניגשים לשליחת כתב היד רצוי לבקר באתר ההוצאה ולקרוא את ההוראות המפורשות של ההוצאה.

הוצאות גדולות כמו כנרת זמורה ביתן, כתר וידיעות ספרים, למשל, אינן מוציאות ספרי שירה. הוצאות מסוימות אינן מוציאות קבצי סיפורים קצרים והוצאות אחרות מוציאות רק ספרי עיון.

שליחה של כתב היד לכל הוצאות הספרים הוא בזבוז זמן וכסף. התמקדו בהוצאות לאור המתאימות לסוג כתב היד שלכם.

תחת הלשונית "צור קשר" או בלשונית "שליחת כתבי יד" תוכלו למצוא הוראות מפורשות לגבי האלמנטים הגרפיים המועדפים על ההוצאה.

כמו כן, כל ההוצאות אינן מחזירות את כתב היד (אלא אם כן מצורפת מעטפה מבויילת) ובמקרה של תשובה שלילית, אינן מנמקות את החלטתן.

ביקור באתר ההוצאה לפני השליחה הוא בגדר חובה על מנת למנוע טעויות מביכות אשר יסכלו את סיכויי הפרסום של כתב היד מלכתחילה, ולפעמים גם מהווה כשלעצמה דרך לפרסום ספר, אם מפרסמים באמצעות הוצאת ספרים באינטרנט.

הוספת מידע אישי על המחבר

את הפרטים האישיים של הכותב יש לרשום על גבי כתב היד הכרוך, בעמוד השער ובאופן בולט. שם, כתובת, מייל ומספר טלפון הם פרטי חובה.

מלבד שליחה מסודרת להוצאה רצוי לעסוק קצת בפעילות של מיתוג עצמי. כדאי לצרף דף המסביר מעט על כתב היד, מציג אתכם ומכיל חומר רלוונטי אשר ישפר את סיכויי כתב היד להיקרא ולהתפרסם -  פרסומים קודמים, המלצות של אנשי ספרות עברית ידועים ורקע אקדמי.

כל אלה יגרמו לכך שכתב היד יקבל את מלוא תשומת הלב הראויה. אל תקצרו ואל תעגלו פינות, פעלו לפי ההוראות והמתינו בסבלנות.

הם השיקולים המתאימים בכתיבת ספרי תינוקות? כיצד מתייחסים להתפתחותם השכלית והמוטורית ומתאימים את הספר לכישוריהם? מידע מלא על ספרי פעוטות בכתבה.

יותר ויותר ילדים קטנים נחשפים למדיום הספרותי בשנים האחרונות, בעיקר בזכות ספרי הפעוטות שהולכים ונהיים פופולאריים בקרב הורים לפעוטות החל מגיל שנה ואילך.

ספרי הפעוטות מוכיחים כי חווית הקריאה יכולה להתחיל גם לפני שהפעוט יודע לקרוא באופן עצמאי ומקנים לפעוט את חווית הקריאה הראשונה שלו שעתידה להיזכר לאורך זמן.

אז מה מיוחד בספרי פעוטות?

ספרי הפעוטות, כאמור, נועדו לגרום לילדים מגיל צעיר מאוד ליהנות מקריאת ספרים. ישנה מערכת שיקולים שונה לחלוטין בין כתיבת ספרי ילדים לבין כתיבת ספרי פעוטות, הנובעת מהבדלים התפתחותיים ויכולת קריאה.

השאלה הבאה שמתבקשת היא – איך ניתן לגרום לפעוט שאינו יודע לקרוא, ליהנות מספר? התשובה לכך נעוצה בספרי הפעוטות עצמם.

ספרי פעוטות עשויים כך שהפעוט יזכה לגירוי חושי חזק בעת הקריאה והספר יוכל לגרום לו עניין והנאה תוך התפתחות שכלית ומוטורית. הדבר מתבצע במגוון דרכים:

• ראשית, הספרים מלאים בתמונות גדולות שעובדות על חוש הראיה של התינוק, חוש אשר מתחדד עם ההתפתחות הראשונית של הפעוט.
  חשיבות האיור לספרי ילדים איננה עניין של מה בכך. התמונות הן גדולות וברורות ומייצרות גרייה על ידי צבע וצורה. זוהי הרמה הבסיסית ביותר של גירוי חושי המוענק על ידי הספרים.

• שנית, ספרי הפעוטות מספקים גירוי מוטורי ומכילים פעמים רבות דפי מגע. דפים אלו מכילים אלמנטים בעלי גרייה פיזית, המפעילים כמובן את חוש המישוש ויוצרים לתינוק מימד גירוי חדש ומרתק.
  ספרי המגע פועלים על עיקרון ההתנסות של הפעוטות ומספקים לפעוט את היכולת להפעיל את חוש המישוש שכל כך חשוב על מנת ליצור עניין והנאה.
  מימד זה כאמור חשוב להתפתחות מוטורית, ואכן בשלבים הראשונים של החיים ניתן לראות כי פעוטות עסוקים במהלך רוב שעות היום במגע מתמיד ובהתנסות ראשונית עם העולם שסביבם.

• שלישית, ספרי הפעוטות חשובים גם עבור התפתחות שכלית של הפעוטות. ספרי הפעוטות מכילים סיפורים אשר דורשים יכולת ריכוז והפעלת קשב מצד הפעוט.

בנוסף לכך, פעוטות בני 3-4 מנסים פעמים רבות, בעידוד הוריהם, לבצע את הקריאה הראשונה שלהם בספר. ספרי הפעוטות המנוקדים וכתובים בפונט גדול וברור, מהווים מצע איכותי לתחילת הקריאה.

היבט חשוב נוסף של הספרים הוא המתרחש ברמה החברתית. ספרות לפעוטות מכילה תכנים בעלי מסרים חשובים להשתלבות בחברה של ימינו, המלמדים את הפעוט על החיים בכללם.

הם מעבירים מסרים ונורמות המסייעים בהגברת הביטחון העצמי, מעודדים פעילויות, רכישת חברים ויצירת קשרים עם אחרים.

ספרי הפעוטות, אם כן, מציעים לא מעט עבור ילדים, אך מהם השיקולים המנחים הורה לבחור ספר מתאים לפעוט?

איך הורים בוחרים ספר לפעוט?

הבחירה בספר המתאים לפעוט תתבסס על קריטריונים שונים. הורים רבים יחפשו ערך מוסף ויעדיפו ספר המכיל מסר חברתי כלשהו, על פני קניית ספר לצורך הנאה בלבד.

לעיתים אף יעדיפו הורים ספרות עברית מקורית על פני ספרות מתורגמת, משיקולי רלוונטיות של הדמויות והמסרים לחברה בה אנו חיים.

שנית, כל הורה ודאי יודע כי יהיה עליו לקרוא את הספר שוב ושוב (במיוחד אם הוא אהוב על הילד), ולכן לעיתים יחפשו הורים ספרים המעניינים אותם כהורים ואשר הם חשים בטחון להקריא בפני הילד.

פעמים רבות ההורים אינם מתעניינים בספר ולכן אינם ששים לקרוא אותו שוב עם הפעוט, אך לא כדאי להזניח נקודה זו.

לבסוף, שיקול מרכזי בבחירת ספר הוא הגיל המומלץ הרשום על הספר, שכן ספרי פעוטות מחולקים על פי גילאים מומלצים ולא יהיה זה אפקטיבי לפעוט לקרוא ספר שאינו מותאם לגילו.

יש לקחת זאת בחשבון בתהליך הוצאה לאור של ספר, שכן במקרה כזה הפעוט לא יפיק הנאה מן הספר והספר לא יקדם את הפעוט מבחינה התפתחותית באופן האידיאלי.

תחרות כתיבה היא הזדמנות מצויינת להשתפשף בפרקטיקה הספרותית ולשפר את הסיכוי להוציא כתב יד לאור. לימדו איך עושים זאת בקישור הבא.

אולי לא ידעתם, אבל כמעט כל גוף עיתונאי או קהילת בלוגרים ברשת מקיימים מדי שנה תחרות כתיבה ליוצרים אשר מעוניינים בפרסום ראשוני ולמצוא במה לכתבי היד שלהם.

המאמר הנוכחי יסייע לכל אותם הכותבים שמתלבטים באשר לעתידם בתחום הכתיבה וינסה להסביר מדוע ההשתתפות בתחרות כתיבה שכזו יכולה להיות בדיוק הדבר שממנו תצמח קריירה בתחום.

להשתתף או לא להשתתף – זו השאלה

קיימת התלבטות טבעית בקרב כותבים צעירים, התוהים האם לגשת לתחרויות כתיבה או האם לחילופין להמשיך לכתוב למגירה ולקוות שהפריצה תגיע מעצמה בסופו של דבר.

היתרונות שבהשתתפות בתחרות כתיבה הם לא מבוטלים וכוללים הזדמנות מצוינת לחשיפה בפני בכירים בקהילת הספרות הישראלית.

במקביל ניתנת לכותב הזדמנות לזכות בפרסים כספיים שמתגמלים אותו על כתיבתו. יתרון נוסף, ואולי החשוב מכל, הוא בכך שהכותב הצעיר יכול לצבור ביטחון בכתיבתו בעצם השליחה של כתב היד לתחרות.

ההשתתפות אף מסייעת להתגבר על הביישנות הטבעית הכרוכה במשלוח כתב היד האישי לתחרות.

אין חסרונות ממשיים להשתתפות בתחרויות כתיבה, כך שמומלץ בחום לכותבים בתחילת דרכם להשתמש בתחרויות הכתיבה למיניהן כפלטפורמה לפרסום ולפיתוח, ומי יודע, אולי ימצאו בחסותה הוצאה לאור שתפרסם את הטקסט המדובר.

עם משלוח כתב היד לתחרות, זוכה הכותב לניסיון שהולך ונצבר ויתכן שאף יזכה במשוב על עבודתו, שלעיתים חשוב עבור סופר מתחיל לא פחות מפרס כספי.

מה נדרש מן הכותב בתחרות?

כאמור, מגוון תחרויות הכתיבה הינו רב, כאשר נהלי התחרות והדרישות מן הכותבים משתנות בהתאם.

ככלל, בכל תחרות כתיבה יקבל הכותב מכסת מילים ממנה לא יוכל לחרוג. בתחרות כתיבת סיפורים קצרים למשל, כמות המילים יכולה להיות עד כ-300 מילה.

לעומת זאת, בתחרות כתיבה של רומנים או נובלות ארוכות יותר יכולה הכמות הרצויה להספר גם במספרי עמודים.

בתחרויות רבות נושא הכתיבה מוכתב מראש לכותבים, בדרך כלל בהתאם לגוף העומד מאחורי התחרות. כך למשל, בתחרות כתיבה הממומנת על ידי קרנות וגופים התומכים בסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תתבקשו כמובן לכתוב על נושא זה.

הטיפ המרכזי שאפשר לתת בנוגע לנושא הכתיבה הוא מיקוד מקסימלי במטרה. כבר בעת קריאת נהלי התחרות, חישבו מה מנסים להשיג מארגני התחרות.

האם הם מעוניינים בחשיפה לתחום מסוים? האם מדובר על קידום של ערכים מסוימים? התמקדו במניעי המארגנים לתחרות וכוונו את כתיבתכם לענות על רצונות אלו.

לעיתים אפילו השתתפות בסדנא של כתיבה יוצרת תסייע לכם להבין כיצד יש לכתוב על נושאים מסויימים ומה מחפשים השופטים בתחרויות הכתיבה.

אילו תחרויות פתוחות בפניי?

לא ניתן למנות את כל תחרויות הכתיבה הקיימות, שכן כל תחרות מתקיימת במועד אחר, בהתאם לרצון הגוף האחראי.

עם זאת, אחת העצות המועילות תהיה לבדוק את הגופים הבאים ולהתעדכן מעת לעת באשר לתחרות הכתיבה השנתית ולאופייה:

• תפוז – קהילת הבלוגרים של אתר תפוז מקיימת תחרות שנתית הפתוחה לכולם (יש לקרוא את נהלי התחרות באתר).

• הארץ – תחרות הסיפור הקצר של הארץ מתקיימת מדי שנה, נחשבת יוקרתית וזוכה להערכה רבה בתחום הספרות.

• Ynet – מארגנים תחרות כתיבה ייחודית לאנשים בעלי מוגבלויות.

• Nana – בקהילת הבלוגרים של ישראבלוג מקיימים תחרות כתיבה שנתית של ספרות עברית בה מוגרלים פרסים יקרי ערך.

רשימה זו הינה "על קצה המזלג" בלבד, קיימים אתרים רבים המציעים תחרויות כתיבה שונות שבאמצעותן יכולים הכותבים להתקדם ולהתפרסם.

כל שנותר לנו, הוא לאחל לכם בהצלחה!